[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טרי רוז
/
שיכור

ילדות, ערוות ילדות צעירות.
ילדות קטנות, רגליים קטנות, והאצבעות - כל כך קטנות. איזה מן
פשע זה, ליצור כאלה תאוות. הפושע אכזר, ולא יתפס -

הפושע הזה הוא אני.

בני אדם חביבים - אינכם מבינים, כי ככה יצרתי אתכם. חושב שאתה
חכם? מיוחד, מעל כולם? אתה אדיוט כמו כל השאר, ככה תכנתתי
אותך, אפס. למה מי אתה? יהודון מסריח. תביא עוד ויסקי!

ששת אלפי אביבים. שלוט שלטתי מאות מליארדי מטרים, ששים מלאכים
וששים נשים להם - חבורה של גלמים עם כנפיים - חייבים, היו
חייבים לאנוס בנות אדם. היו לי אופציות כבירות - יכלתי להשקיע,
לעמול, לפסל, ליצור יצירת מופת אמיתית. אבל הייתי עצלן, כל מה
שיצא לי זו חווה. אפילו שכל לא הלבשתי עליה, רק ראתה נחש וכבר
נדלקה. אז איך, עם כל הטמטום, עם כל הכיעור, נזילות השדיים,
שערות הרגליים, העקמומיות של הפרצוף - איך המלאכים שלי עדיין
רצו אותן? פעם הבאה אני אבדוק שלוש פעמים את הייצור שלהם -
צריך להשמיד את כולם.

ששת אלפי סתווים, שליטה מוחלטת, אבל על מה? בלון מים כחול
שפיזרתי עליו אדמה וכמה עצמות של דינוזאורים, חבורה של חיידקים
שחיים וקוראים לעצמם צורת החיים הנעלה. ממלאים את עולמם בעצמם
עד מחנק, מפזרים את זרעם הדביק בנבכי הכאוס הערוותיים,
ומשריצים עצמם בבתי חולים ופארקים ציבוריים. טפילים נחותים -
עליונים בהרס, שולטים עד שהושמד הכל ועוברים למקום חדש -
מאורגן, מסודר. תמיד יהיה מקום יותר מסודר.  גרמניה לדוגמה.

ששת אלפי חורפים - ששת מליוני יהודים ועוד כמה מליונים מעמים
אחרים, מאיפה אני אזכור את המספרים. תסלח לי מאוד - זה שאתם
בטחתם בי זה לא אשמתי. אתם די נודניקים - היהודונים - אי אפשר
להיפטר מכם. זה מה שקורה כשחותמים חוזה לעד, הייתי צריך לתת
לכם תאריך תפוגה. חיסול אוכלוסין היה בחובתי - זה בכל זאת בלון
המים שלי, וכולכם עמדתם לפוצץ אותו. תאר לעצמך מה היה קורה בלי
המלחמות? כמה מכם בני האדם היו מסתובבים לי בין הרגליים?
מתי? מתי תיישבו לי כוכבים?

ששת אלפי קיצים - ששת מליארדי אנשים יושבים בביתם, עבודתם, בית
קפה או מסעדה, מחכים לסופם. ואני, אין לי קץ, אין לי כלום. כל
עולמי לבן, תכלת, אפור. הו, כמה רוצה אני בשחור, רשת רגל בוהקת
על ברכה של ילדה תמה שרואה את האור. פדופיל! אחרי הזמן מותר
לי! אני פדופיל!

פתחי רגלייך ילדונת רכה. הוציאי לשונך בזלזול, לקקי עכוז אלוה
מתאווה. הניפי אצבעך השלישית לעברי - אמצוץ עד תום כוחותיי!
קללי אותי בחסך שכלך - כבר ששת אלפים שנה שאנשים צועקים לעברי
תפילות, קללה יכולה להיות שינוי מרענן.

נגבי דמעתך בשערי...

הנני!

...

אור אלוהים קטלני, אור היוצר הממית. אור פדופיל העומד עתה מעל
גופת תום בדמותו. אור שלי - אורי כבה.

נקרופיל! אחרי הזמן מותר לי! אני נקרופיל!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה עם טפט
לשולחן העבודה
עם תמונות ערום
של סלוגנין?




שרוליק
ישראלוביץ'
בשאלה לפורנוגרף
הבמה, בפורום
פורגן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/7/01 3:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טרי רוז

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה