במגדלור גבוה גבוה
שמשקיף על כל העולם
עומדת ילדה קטנה
זהובת שיער
עם כנפים לבנות
יחפה על רצפת שלג.
לצידה עומדים בנחת
2 דליים ענקיים
מלאיים עד עייפה
בנוזלים שקופים
עם קמצוץ מליחות.
לא מים רגילים
היו בדליים
לא מיי נהר
וגם לא מים מזוקקים.
אלא דמעות שאוספת היא
מכל כואביי העולם,
שבכו להם בשקט
ללא אדם לצידם.
בשקט שקט
היא נוטפת מהם
טיפה אחר טיפה
כזרם מים של ברז מקולקל
אולי הם יקפאו בדרך
ויהפכו לשלג
מרוב קרירות המצב.
אולי הם יתקלו במכונית
עם שמשה שקופה
וילד קטן שמביט בערגה
מפזרת על גג העולם
טיפה אחר טיפה
כנחמה לאותם פצועי נפש
שידעו שהם לא לבדם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.