היין בודד בלי השפתיים שלך
רוצה להתלטף להיות נאהב
הנר מחפש את הצל שלך
בוער לו חיוור כמעט נעלב
תחזרי לחדר שכל כך אהב אותך
כי האוויר פה עומד, עדיין נושם אותך
הקיר בסלון כבר לא מחייך
לבן וסדוק לוחש את שמך
השטיח זקן, זקן ובלוי
בוכה בלילות מול ירח חצוי
שובי אליי ולא בגללי
כי החדר היתום שהשארת שונא אותי
המראה על הדלת מעוותת כל בבואה
לא רוצה שיסתכלו אליה
הטלוויזיה דוממת חסרת חיים
שקטה ובודדת כבויה מבפנים
בואי לחדר שהבין מה עשה
שסגר וחנק ואותך כלא
במדרגות האבק משמר את צעדייך האחרונים
ותא הדואר לכלום מצפה
פעמון הדלת צרוד והשכנים קרים
מאחרי חור הצצה אני כמו דג מחכה |
