זה מגיע כשאני לא מוכן,
לרגע עוצם את העיניים,
מרוכז בספר בעמוד ה-235,
וזה קופץ לי לראש... רק לרגע,
ממלא אותי בתהייה ובהתרגשות.
אם הצלחתי לתפוס את זה... לתעד את שבבי ההרגשה הזו שעוד נשארו
בי, את אלפית המחשבה ששקעה כבר...
אז אני מסתכל במראה,
ולא יודע מי חייך קודם - אני או ההשתקפות,
מרגיש כל כך... כל כך... אני?!
לא ממש יודע מה אני מרגיש, אבל זה בכיוון החיובי -
בצד של החכם, מוכשר, יצירתי וכל אלה...
לפעמים אני חושב שכדאי להתכונן לזה, להיות תמיד עם
טייפ מנהלים קטן ולהקליט מידיית הכל כשזה רק עולה לי לראש,
או אולי איזה פנקס קטן ועיפרון, כי פה אין בעיה של בטריות...
אבל בעצם, איזה מן פרפר ינחת עלי בדיוק כשאני מחזיק ביד רשת?
ומי בכלל רוצה לתפוס פרפרים?
יצורי חופש שכאלו,
ממש כמו מחשבות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.