טובעת במעמקי השאול,
חסרת ישע.
ולפתע, מלמעלה - יד שמושכת אותי חזק -
מרימה אותי -
והנה אנחנו כבר בקו המים,
נושמת בכל כוחי
אוויר! אוויר טהור וטוב ---

אך לא לי הוא.
וכך, כמגנט, מושך אותי אוקייאנוס המוות בחזרה.

תלויה בין חיים ומוות, מתנודדת על קו המים.
זה מושך מזה, וזה מושך מזה.
בין ההנאה וכורח המציאות.
בין השמיים והארץ.
ואני - תוהו ובוהו.
וחושך.

(תשרי ה'תשס"ג)

מה למעלה, מה למטה,
מה זה משנה -
צפה לי, להנאתי,
להנאתי!
על פני ים המוות
כשכולי
פצע אחד גדול

(תשרי הת'שס"ד)