ישראל נחשבת למדינה די מעניינת. תמיד כששואלים אנשים למה הם
נשארים בארץ למרות כל הצרות, אז נוסף על הנימוקים ההיסטוריים
על ציונות מחד ואנטישמיות מאידך, עולה תמיד הנימוק - בישראל
מעניין. מה זאת אומרת מעניין? יש אקשן, תמיד יש חדשות, תמיד יש
סיבה להיות מעורב - מלחמות, מאבקים, פוליטיקה, בעיות... תמיד
מעניין.
אבל האמת, ישראל היא מדינה משעממת מאוד. היא מדינה שלא
מתפתחת.
אנחנו כבר כמעט 30 שנה תקועים באותה נקודה ולא זזים משם.
הדמויות הן אותן דמויות,
המאבקים הם אותם מאבקים,
הסוגיות נשארו לא פתורות,
ושום החלטה לא התקבלה.
כל ילד קטן נשאל עשרות פעמים - מה אתה רוצה לעשות כשתהיה
גדול?
הילדים לפעמים מחליטים ולפעמים פשוט נגררים על ידי החיים, בסוף
הם נהיים גדולים.
מדינת ישראל נשאלה גם היא מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה,
והיא פשוט לא החליטה.
מדכא לדעת שפשוט שום דבר לא השתנה. קחו ספר שמתאר את שנות
השמונים או את שנות התשעים ותראו שהוא עדיין אקטואלי באותה
מידה.
לא התקדמנו.
הפעם האחרונה שחל פה שינוי - מדיני, כלכלי וחברתי - הייתה בימי
מנחם בגין, אי שם בסוף שנות השבעים, ומאז שום דבר לא השתנה.
בימי רבין הייתה איזו תנועה, נוסף עוד מושג לשיח הציבורי, אבל
גם הוא לא יצר שינוי אסטרטגי בחיים שלנו.
הם נשארו נורא קשים, ומשעממים.