1. תחושת החמצה של כל מה שקורה מסביבי.
2. ללכת ברגל כדי להתיש את עצמי, כדי להצליח לישון. להתחיל
לצעוד, לא לבכות כל זמן שאני הולכת. להתחיל לבכות שוב בכל
רמזור אדום. לנסות לבחור רחובות בלי רמזורים. לעבור באדום
ולקוות שמכונית תדרוס אותי. ללכת בלי לחשוב, ואחרי שלוש וחצי
שעות בחושך לא לדעת איפה אני. לעצור מונית ולהרדם בדרך הביתה.
3. להבין שהרגשות שלי הם בדיוק כמו של יצור אנושי, רק לא
מסודרים באותה צורה, כאילו הרכיבו אותי אחרת. להתאהב רק אחרי
שאני כבר אוהבת, לשנוא רק את עצמי, להרגיש יאוש רק כשאני
רציונלית, ולהרגיש תקוה רק כשאני מתעלמת מהמציאות.
4. להשתגע ממחשבות שלא מפסיקות לרוץ בראש.
5. לבכות כשאנשים נחמדים אלי.
6. לשכב רק עם אנשים שאני לא מכירה באמת.
7. לא להתקרב לאנשים שאני אוהבת.
8. לבצע חתך חד, לא עמוק, לא מזיק. ליצור שסע, לראות את הדם
ממלא אותו, רודף אחרי החוד של הסכין. לא להרגיש כלום בשניות
הראשונות, להקפיא את התחושות, להצליח לנוח לכמה שניות מכאבים
אחרים.
9. לאכול משהו שוקולדי וקר, שממלא את הפה, שמפוצץ את הראש
בגוונים של טעם, בעקצוצים של חוויות. להזכר בהרגשה הזו
כשלוקחים נגיסה ממשהו ולא מרגישים טעם. לא להצליח לבלוע. לבלוע
בכח את הנגיסה שכבר לקחתי וללכת לישון.
10. לא להצליח לישון.
11. לרצד ולהבהב.
12. לחייך.
13. לרצות למות.
14. לדעת שזה יעבור.
15. לדעת שזה לא יעבור אף פעם.
16. להיות בחדר מלא אנשים, ולזכור משם רק עובדות יבשות - כולם
נהנו, היה סושי, אהבו את מה שהכנתי, קיבלתי מחמאות, היה לי קר,
אנשים צחקו המון, הצלחתי לענות כששאלו אותי שאלות, הכל נראה לי
שטוח, לא הרגשתי כלום. התפרקתי לחתיכות כשחיבקו אותי.
17. להרגיש לבד עם המון אנשים.
18. לרצות להיות לבד, בלי אנשים.
19. להיות לבד.
20. להזכר ברגעים של הבנה בין שני אנשים, בהרגשה שרק שני אנשים
יודעים מה כל כך משעשע, בהחלפת מבטים, כי בדיוק שניהם תפסו
משהו שאחרים לא חשבו עליו. בתחושת קרבה.  בתחושה שמבינים לא רק
מה אני חושבת, אלא גם איך אני חושבת.
21. לכאוב. לכאוב לכאוב לכאוב לכאוב לכאוב.
22. להרגיש את יד שמאל כואבת ומועקה בחזה, כאילו זה התקף לב,
ולדעת שזה רק הגוף מנסה להתנגד לכאבים חזקים יותר.
23. להיות עייפה.
24. להזכר איך כשהייתי ילדה, אמא שלי הייתה מוציאה את הכרית
האמצעית מהספה שיש בה מקום לשלושה, והיינו יושבות כל אחת בצד
אחר, ובאמצע משחקות קלפים.
25. לדעת שאני הכי מדהימה.
26. לדעת שאני לא מדהימה מספיק.
27. להכין רשימת קניות ליום שישי.
28. לדמיין שיחות, לנסות לצפות מה יאמר בהן, לפנטז על התשובות
השקולות שלי, לדעת שבחיים זה יראה אחרת ושאני לא אצליח להוציא
בכלל חצי מהמשפטים מהפה שלי.
29. לא לדבר עם אף אחד.
30. להתגעגע.
31. לפחד.
32. לישון.
33. לצחוק.
34. להזכר במשחק שבו היה לוח ועליו יריעת פלסטיק שקופה,
וביניהם שבבים של מתכת, ומגנט בצורת עיפרון שאיתו היו מציירים
על היריעה ושבבי המתכת היו עוקבים אחריו. להרגיש ככה כשנוגעים
בי, כאילו קצות העצבים שלי הם שבבי מתכת, והם מזנקים להתקבץ
מתחת לעור, איפה שעברו האצבעות. הרגשה של חשמל, עד שנותרת רק
הנקודה שבה נוגעים בי, וכל היתר נעלם.
35. לנסות לכתוב, לכתוב את כל הטקסט יפה ומסודר בראש, אבל לא
לקום מהמיטה לכתוב ממש כדי שלא ישאר תיעוד.