החול בשעון שלי התמעט,
כנראה שהגיעה העת.
העת לומר שלום לכל היקר,
ולעשות זאת מהר, כי הזמן קצר.

יש שעונים יותר גדולים מזה שלי
שיש בהם חול להרבה שנים.
יש גם כאלה עם חול צבעוני,
צבע לכל תקופה בחיים.

השעון שלי היה פעם גדול
כי בכל שעון בהתחלה יש הרבה חול.
אבל מישהו פגע בזכוכית והיא נשברה,
ועכשיו רק כמות קטנה של חול נשארה.

נשפך החול הכחול של חיים שלווים,
נשפך החול הורוד של חיים מאושרים.
דרך החור בזכוכית נשפכו עוד הרבה צבעים.
במקום להישאר בשעון ולהטוות את החיים.

ועכשיו, למרות שאני כאן כל-כך מעט זמן,
ולמרות שבקושי טעמתי מן העולם
נשאר רק החול הלבן וגם הוא כבר נגמר,
נשפך לאט-לאט דרך המעבר הצר.

ועם כל גרגיר שנופל ונעלם
כך גם אני.