[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ירד גשם, גשם שוטף, ואני הלכתי, לאט. הרגשתי את הגשם נוטף
מלמעלה, זורם לי בשיער, על הפנים, על הבגדים, שוטף אותי, לדעתי
הוא נועד כדי לנקות את הראש שלי אבל כל הצלחתו הייתה בלנקות את
המדרכה המלוכלכת, כי ראשי לא הצליח להתרוקן מאף מחשבה אחת,
וכולן עליו. הלכתי ועצמתי עיניים, נתתי לרוח ולגשם לסחוף אותי,
היה לי קר, אבל לא הרגשתי את זה. אני לא יודעת לתאר את ההרגשה,
זה לא היה לחץ ולא עצב, ולא הייתה שמחה, ואני גם לא חושבת שזה
נבע מאושר, אני לא יודעת מה זה היה, אבל הרגשתי צורך ללכת לאט
ולתת לגשם, שנראה לי כדבר מדהים ולא סתם מים שנופלים מהשמיים
כתוצאה של הליך כימי משעמם, לשטוף את הכול. לא רציתי להפסיק
ללכת, רציתי להמשיך ללכת לעולם בגשם, ללכת וללכת וללכת, אבל
כבר הגעתי לשם, כל שרציתי היה שהזמן יעצור מלכת, ויתן לי את
הזמן שלי. בלי לעשות כלום, רק ללכת בגשם, אם היה הדבר אפשרי גם
בלי לחשוב, אך ידעתי שאין סיכוי שזה יקרה. ללכת בגשם, ולחשוב,
ולהרטב, ולהסתכל למעלה לשמיים, לנשום את האוויר הצלול, עם עצמי
בלבד, בלי אחרים, בלי השניות, הדקות, השעות והימים, בלי זמן.
לבד, עם הגשם והשמיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יאללה, בית"ר,
יאללה





אוהד בית"ר
מתוסכל שנכנס
לאתר הלא נכון


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/5/04 17:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת דניאלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה