היא נרדמת לו על הכתף, בצורה הכי טבעית שבעולם.
ואני כמו מצורע מביט מהצד בקנאה

אני יודע שהיא לא אוהבת אותי זה לא מפריע לי כבר למען האמת
אולי הפריע קצת פעם אבל היום כבר די אדיש.

ודווקא לפעמים אמרתי מה אני מרגיש, פעם אחרי פעם אחרי פעם
אמרתי ובשביל מה? בשביל שהיא שוב לא תדע מה להגיד, לא תרצה
לפגוע או משהו כזה
ותשכח למחרת

וגם אני אשכח כמובן
יעבור לי ממנה בכלל
אפאטיות מוחלטת

אבל אז הם היא שוב תשב עליו ואני שוב, לידם, במרחק נשימה, מרחק
דמעה אפילו, אך לעולם לא נגיעה