עדינה-וי ויינברג / ימי התום |
היינו לב אחד,
חוזרים אלי ממרחקי הזמן.
עמדתי מול הברוש עליו חרטתי -
את שמותינו באותיות גדולות
אך הזמן טשטש עקבות.
ניסיתי להדביק את מרחקי הזמן
העומדים כחיץ
השיבה שאחזה בנו
כיבתה את האש,
אך לא תכבה קרעי זכרונות
(גירסה מחודשת לשיר הברוש)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|