כל כך לבד.
בעולם העצום הזה מיליוני אנשים,
אך לי אין אף אחד.
מוקפת בהמוני אנשים עצבניים,
שכל הזמן כועסים, צועקים ורוטנים!
ואני, שברעש העצום לא שומעת את עצמי.
הולכת לאיבוד בתוך החלל המלא באנשים,
אך בעצם כל כך ריק.
מסתכלים עליי, כאילו פושעת אני שנולדתי.
חושבים שלהיות מי שאני, בחרתי.
מסתכלת על עצמי בראי, ולא רואה כלום,
רק פרצוף עם עיניים ריקות ושיער חום.
עצוב לי, מרגישה כל כך לבד.
בעולם העצום הזה מיליוני אנשים,
אך לי אין אף אחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.