|
תמיד נסעת
רחוק
לא אמרת לאן
תמיד איימתי
לנטשך
ומעולם לא התכוונתי
לעשות כן
תמיד כשחזרת
היית מביא לי שושן
הבוער באדמומיותו
והיית לוחש באוזני
כמה יפה הפכתי
ואני רק הייתי מבטלת את דבריך
בהינף יד
אך מסמיקה
כשושן שהבאת.
פעם שאלתיך
מדוע השושן תמיד אדום
הרי יש שושנים
במגוון צבעים
ואתה הסברת לי
בחיוך מהורהר
שהאדום הבוער
הוא סמל לאהבתנו
ושרק אדום
משתלב עם לחיי
שנעשות סמוקות
בכל פעם שאתה חוזר
וגם עכשיו.
ופעם חזרת ממסעך
ובפעם הזו עם שושן
לבן
ואני הבנתי
שאהבתנו כבר לא בוערת באדום
וכלתה היא מזמן
ולחיי גם הן
איבדו מאדמומיותן
ונעשו חיוורות. |
|
|
טוב, הבנתי את
האטרקציה,
הולכים בשמש,
מזיעים, אח"כ
הולכים
במים, נרטבים
ובסוף
מתייבשים.
אפשר לחזור
לאוטובוס?
יעקב פופק בטיול
של החברה להגנת
הטבע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.