אש אפורה, מרתיעה, מעלה מסך עשן סמיך ביותר.
שום דבר לא מובן כרגע. שום דבר לא מובן אף פעם.
הכל התחיל להסתדר בזמן האחרון.
רק עכשיו הייתי בחצי הדרך לגן עדן.
ואני מהרהר בתוך מעגל האש והעשן אם באמת התחיל המצב להסתדר.
פתאום אני דופק על שערי הגהנום.
בכל כיוון מרגיש את החום הנוראי, ומשתדל להתרחק.
הרגשה נוראה משתלטת עלי.
אצלי הכל בסדר, חוץ ממני, חוץ מבתוכי.
מיליוני דברים חסרי צורה עוברים דרך מסך העשן ודרכי.
הולכים ובאים. מעלי ומצדדי.
רצים ועפים מתוכי החוצה.
אני לא רוצה להיות כאן. אולי תמיד הייתי כאן. אני כבר לא
בטוח.
מחפש מוצא. אולי.