מוקדש לאדם שאהב ולא יכולתי לאהוב ...
קשת גולשת למפל הקרוב
בכדי לשאוב עוד צבע לאהוב
הקצף מתפשט לו במהירות
לאגם בו נעים רק לבהות
משיל בגדיו ומוכן כבר לשחות.
אבל אני מפותלת
והוא מתעקם
זה לא מתקדם
אדווה הקטנה דועכת למערה
שבולעת את גל המסכנה
הייתה רגילה משוטים עבים
עכשיו השקט מרדים
לא סוער ונעים
האור והלחות הסביבתית
יוצרות אשליה אופטית אמיתית.
לא בטוחה שתרצה לראות
ממה מורכבות המראות
אבל אפשר לסכם ביחד
שחור מאיים.
מיכל | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.