כשקמים בבוקר, אני
מנתחת את ההרגשה שלי:
רוצה אותך, לא רוצה?
בלילה, אמרתי לך שאני מתרגשת
התרגשות של הת-אהבה.
אתה מחבק אותי בחום עצום.
גם אם מראך אדישות,
החיבוק שלך דואג שאדע
כי הרגשתך קיימת ושרירה.
ואני, קמתי בבוקר עם רגשות אחרים.
אתה נראה לי זר פתאום.
מידי פולש?
מידי פשוט?
אין לך עדיין את הכלים להבין
עד כמה מסובך לי. הלב שלי אינו אחד:
הוא משתפל לכל מדרונות עורקיו וחי בכל אחד מהם,
שואב ומזרים בכל נקודה.
עובד ולא נותן מנוח
אף שהשביל ידוע מראש,
אף שהדרך מעגלית ממילא.