מרק חמש עשרה
ומונומנט קטן
במפת שבילים צפופים
מטיילים
אחד אומר:
על הנייר
החיים שלי נראו דווקא נחמד
השני עונה לו
עזוב אותך, ס'תכל
על הירח
ירח מנייר
מרק חמש עשרה הוא בן שש עשרה
ברח מהבית של דודה שלו
מונומנט (לא יודע שקוראים לו ככה)
גר באוהל בכיכר הלחמים
הירח המדובר עולה עכשיו לתוכם
חוסם אותם מסתיר אותם
למה הוא כל כך גדול כשהוא עולה
שואל אחד
עזוב שהוא גדול
ס'תכל כמה צהוב
אומר שני
והם נעלמים
מהזווית שלי אפשר עכשיו
לראות רק ת'עיגול המטורף של הירח המלא
אני שומעת יללה של שני תנים
או שני בנים
נשבר הלב.