|
כל המילים כולן
נשכחו ממני
ברגע אחזתי בעט.
כל הקולות החרישו
עם רדת החשכה
ורק ליבי פעם בסתר
קולו עדיין לא נדם
וגעשו הרגשות
והדמעות זלגו
לעיתים נדמה - ללא סיבה
ואת ראשי כבשו מראות
שם, אפילו יש אותך.
וכל אשר ביקשתי לא היה
וכל אשר נותר הן משאלות
וגם תקווה
לראות אותך - מבעד לשטויות. |
|
|
אני, אישית,
אוכלת את קודם
כל את השוקולד,
אחר כך את הקצפת
ורק בסוף את
העוגייה.
ההיא בלי החיים
חושבת שלמישהו
אכפת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.