השיר הראשון שלי, מתחיל בשינאה השנייה שלי...

כעץ שמפזר את עליו בסתיו
כדי שרוח החורץ תעשהו אב
אני נובלת וכאב נשאב


אל תוך עמקי האדמה
שפערה את פיה ובלעה
החריבה קולות במועדה
השקיטה רועה בנשימה


פחם מתפורר ועשן מתפוגג
חונק ומכתים לבוגד
שאיננו למד
במלחמה הפנימית אין אחד ששורד.





כתבתי את השיר לפני שנה והלחן התפתח מאז. השיר הוקלט אצל חברה
שלי, כשאני מנגנת בחשמלית של אבא שלה ושרה.
הוא מוקדש לחברים הכי טובים שלי (:
אשמח לקבל תגובות.


שלכם

       מיכל