|
וכותב לך בחשכה
את זוהמת המילים שידעתי
ומוסר לך מנפשי
את מטען הזמן שאני נושא
והוזה את פניך באיצטלת הליל
חרש חרש כגנב
בלי לשבור את הדממה
בשורות קצרות
בנשימה חטופה
חומק החוצה מתוכי
בין סדקי שריוני
שתדעי אותי
ושלא תדעי לעולם |
|
|
תגידו, איך
מצטרפים למחתרת
הפיזיקאים?
הכימאית שנמאס
לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.