|
ואני זוכר את ליל אמש
בו
פיית האביב
ילדת הפרחים
הקטנה
באה לבקר אותי בשנתי
קיפצצה לה בחדרי
דיגדגה קצותיי בקצותיה
התבוננה בחיוך מצחקק
ונעלמה. |
|
|
לא תופס כלום
לא תופס
לא תופס
לא תופס כלום
את נוגעת
לא נוגעת...
שלמה נור, בעוד
שיר לא ברור,
לאהובתו הנצחית
לינורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.