דנה רביב / הבוקר שאחרי |
הרמתי את הראש וראיתי לידי שרוע גופך בחושך, הזזתי את התלתלים
היפים שלך מהפנים ונשקתי לאפך. הסתכלתי לרגע וחייכתי לעצמי הכל
נראה לי כל כך מקסים, נזכרת בכל שניה, כל נשימה, כל ליטוף, כל
חיוך, כל תנועה.
חזרתי לישון...
בבוקר קרני האור הראשונות עקצצו בעיניי ושוב פתחתי אותן והפעם
לא היית.
אולי זה היה רק חלום...?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|