הכל קשה בעולם הזה
הכל אפור, אפור כהה.
היינו כאן יחדיו, אבל לא עוד.
אנחנו צחקנו, אהבנו ונרדמנו ביחד
אבל הכל עבר, לצערי זה נגמר.

אני עדיין זוכר, איך שהיא חייכה אליי
הסתכלתי עליה ואז היא אמרה גיא.
אני הייתי תמיד אומר לה: "איזה חיוך מקסים"
והיא היתה מתביישת בו ומשפילה פנים.

הכל בגלל האלוהים הנורא, האלוהים האכזר
האלוהים ששכח אותי כבר.
הוא לא אוהב, הוא נהנה לפגוע באנשים,
להעמיד אותם במצבים קשים, לקרוע מבפנים.

היא היתה כל כך מיוחדת, היא היתה אמיתית
היא גרמה לי אושר, ותקווה אין סופית.
אך הכל נגמר, הכל עבר, הכל נשבר.

ולא, אין יותר תקווה, אין יותר אמונה.