ילדה קטנה שמנסה לשחק באהבה.
גופה הבהיר, היפה כל כך מחפש חום, ליטופים שקטים בחושך.
ידיים זרות מטיילות על גופה, והיא ילדה קטנה והיא חושבת שהיא
מבינה, ידיים זרות מטמאות את הגוף הטהור.
שפתיים נוגעות בשפתיים, גל טעמים, והילדה טועמת בתאווה, שפתיים
זרות מוצצות את תמימותה.
מיטות זרות ושמיכה והיא שוכבת בשקט, פותחת גופה, נותנת לגעת,
ללטף, לקחת.
והיא כל כך יפה, כל כך יפה וכבר שכחה שהיא רק ילדה קטנה.
ילדה קטנה שותקת ומחייכת, הידיים ממשיכות ללטף והיא נוגעת,
בשקט בחמדה, מחפשת אהבה, מחפשת מקום להסתתר ומפקירה את עצמה
ללבות אחרים שנוטעים בה זימתם והיא מתרוצצת מחיבוק לחיבוק,
שפתיה טועמות גופים אחרים, היא אינה של עצמה עוד.
ילדה קטנה, מתחפשת בבגדים יפים ויוצאת לכבוש ללבות והם כובשים
את גופה.
מחשבותיה מטמאות ונפשה הופכת שחורה ועוד פנים קרובות לפניה
ועוד טעם זר נושק בשפתיה והיא שותקת וצוחקת, כאילו באמת.
היא שוכחת מהי אהבה, יצר ממלא את מקומה, מוצאת פינה חמה של
כמעט, מסתפקת בכלום ונותנת לכולם להתקרב, לחוש את פראותה, את
בדידותה.
לילות שלמים, ידיים נשלחות והיא מרשה והיא כבר לא מרגישה דבר
ולפעמים בלילות של בדידות היא לוחשת לעצמה מבין הדמעות היא
לוחשת לעצמה "טיפשה, זונה."