רום קשת / אימא (מיני-מחזה) |
(המשתתפים : יואל, אימא, ששון, אווה) תמונה ראשונה (יואל יושב במטבח וקורא עיתון. אימא בוחשת בסיר המרק שעל הכיריים) אימא: נו, מה חדש בתל-אביב? יואל (ממלמל מאחורי העיתון): הכל כרגיל בתל-אביב, אימא... אימא: איך בעבודה? יואל (עצבני): עוד לא פיטרו אותי. אימא (מצחקקת): אוי, יואלי, מתי כבר תהיה רציני? (מוזגת מרק חם לקערה) עכשיו תטעם איזה מרק טוב עשיתי בשבילך. יואל: לא תודה, אני לא רעב. אימא (נעלבת): מה לא? אתה בקושי אוכל משהו אצלך בדירה... בשביל מה באת, אם לא כדי שאפנק אותך קצת? יואל (בקושי שולט בעצמו): טוב, אימא... אני אשמח לקבל קצת מרק. אימא (מגישה לו): תאכל מהר, שלא יתקרר. ואל תשאיר בסוף את הקרטופעלך כמו תמיד! (יואל גומר את המרק בכמה ביסים, זורק הצידה את הקערה, וחוזר לעיתון) אימא: אויש, אתה רואה?! היית רעב... אתה חייב לקחת תוספת. יואל (זורק את העיתון לרצפה): אני לא חייב כלום, לעזאזל! אולי אפשר לקרוא סוף סוף עיתון בשקט?! אימא (בבהלה): יואלי... מה קרה? אף פעם לא צעקת ככה על אימא שלך... ספר לי מה קרה... יואל (קם): לא קרה כלום! מה אני מבקש ממך כבר עשר שנים? שתפסיקי לכל הרוחות להתנהג אליי כמו אל ילד קטן! אני כבר לא הילד הקטן והחמוד שלך, מבינה?! אימא (דמעות בעיניה): אבל משהו בטח לא בסדר... תגיד לי... תגיד לי, יואלי... מה לא בסדר? אם אתה רק צריך משהו... יואל (בצעקה, מאבד שליטה): כוס-ראבק, נמאס לי כבר! את לא יודעת מה אני צריך?! אז אני אגיד לך. אני צריך זיון! (אימא פולטת צעקה, ומכסה את פיה בכפות ידיה) כן! אני רוצה למצוא מישהי שווה-זיון, ולזיין לה ת'צורה, או-קיי?! (יוצא החוצה, וטורק אחריו את הדלת. אימא נשארת קפואה במקומה, פניה בידיה, ובוכה) ![]() תמונה שנייה (אימא מעלעלת בעיתון, מרימה את השפופרת, ומחייגת בהיסוס) אימא: הלו? ששון: כן? אימא: זה "ששון לוי ובניו, שירותי ליווי אקסלוסיביים"? ששון: כן... אימא: אני רציתי (מגחכת)... איך לומר... ששון: גברת, את בטוחה שאת יודעת לאן הגעת? אימא: כן,כן... אני בטוחה... רציתי... זאת אומרת, אני מחפשת... אה... פרוסטיטותה... ששון: מה זה?! פרוסטטה? אימא (מוחה זיעה ממצחה): לא, נו... זונה... ששון (נעלב): היי, גברת, לא יפה ככה לדבר. אנחנו אצלנו אין זונות, רק נערות ליווי על רמה! אימא: טוב, אז אני רוצה... נערת ליווי... ששון: סליחה על השאלה, אבל זה... בשבילך? אימא (מגחכת): הו, לא, לא... זה בשביל... הבן שלי... ששון (לעצמו): ואני חשבתי כבר שראיתי הכל... (לאימא): איזה בחורה רוצה ה... בן שלך? אימא (נתפסה לא מוכנה): מה פירוש איזו? ששון (חסר סבלנות): נו, יש כל מיני - בלונדיניות, שחורות, שדיים גדולים, שטוחיות, גבוהות אימא (קוטעת אותו): כן, כן, הבנתי. שרק תהיה אשכנזיה מבית טוב ששון: מבית איזה? אימא (מסמיקה): התכוונתי אשכנזיה... ששון: או-קיי, גיברת. שתגיע לאן? אימא: שתגיע היום בערב לז'בוטינסקי 55 בתל-אביב, דירה 8. זה יהיה בסדר? ששון: רשמתי, בסדר. זה יהיה 200 ש"ח מראש, אפשר בויזה. ורק... בן כמה הבן שלך? אימא (בגאווה): עוד חודש יואלי כבר בן 32. ![]() תמונה שלישית (יואל יושב בסלון ורואה טלוויזיה. צלצול בדלת. יואל קם לפתוח) יואל: כן? אווה (מחייכת): שלום... יואל: שלום... את מי את מחפשת? אווה: אתה גר כאן לבד? יואל: כן... אווה: אז אני מחפשת אותך. יואל (מבולבל): אותי? אווה (בהיסוס): זה לא ז'בוטינסקי 55 דירה 8? יואל: כן... אווה (נכנסת פנימה): אז אתה הזמנת נערת ליווי להיום בערב. יואל (סוגר אחריה את הדלת, מבולבל לגמרי): יש כאן בטח טעות... אווה: מה, אתה לא זוכר שהזמנת? אההה... כן, אני נזכרת. אמרו לי שהזמינו בשבילך. יואל: מי הזמין בשבילי? (מנסה לחשוב מי מהחברים שלו מספיק דפוק כדי לעשות את זה) אווה: מה אני יודעת? (מאבדת את סבלנותה) איזו מישהי הזמינה... יואל: מישהי? (נדהם, אך מבין מייד) לא יאומן... אווה: נו, יאללה... אתה לא רוצה כבר שאני אעשה לך טוב? יואל (מתעלם ממנה): חתיכת מטורפת זקנה! לא יאומן! (מביט לתקרה וצועק) חתיכת מטורללת!!! אף פעם לא תעזבי אותי בשקט?! אווה (מבוהלת, נסוגה לאט אל הדלת): טוב... אנחנו לא חייבים, אם אתה לא רוצה... יואל (מודע פתאום שוב לנוכחותה, טירוף בעיניו): ואת תעופי מפה, זונה! מי רצה אותך בכלל?! (תופס את הטלפון, ומניף אותו באוויר) תעופי מפה!!! אווה (מנסה לפתוח את הדלת, אך הבריח נעול. היא מגינה על ראשה בזרועה): בבקשה לא... בבקשה... אל תהרוג אותי... יואל (תופס את עצמו, מוריד את הטלפון): אלוהים... אני... אני מצטער... לא התכוונתי... את בכלל לא אשמה... (שולח יד מהססת ללטף אותה) אווה: (נרתעת בבכי) תן לי לצאת מכאן... (יואל פותח את הדלת, ואווה רצה החוצה. הוא חוזר פנימה, יושב על הספה, ואוחז בראשו בשתי ידיו) ![]() תמונה רביעית (בוקר, הטלפון מצלצל) יואל (חצי ישן): הלו? אימא: יואלי, מה נשמע? יואל: בסדר... אימא: עכשיו יותר טוב, אחרי... אתמול בערב? יואל (משתדל לא לצעוק): לא היה כלום אתמול בערב. (מצליח להשמיע מעין גיחוך) תגידי לי אימא, נפלת על השכל? אימא: רציתי רק שיהיה לך טוב, יואלי... יואל (נאנח): כן, אני יודע אימא... (מסנן) תודה רבה בכל מקרה... אימא: על לא דבר, יואלי. אתה יודע שבשבילך, אני אעשה הכל. יואל: את האימא הכי טובה בעולם. אימא (קורנת מאושר): אתה מגיע בשבת? יואל: בשבת? כן, בטח. אימא: יופי, אני כבר מתחילה להכין לך את המרק שאתה אוהב. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|