תנחומיי, אתם עומדים להיכנס לעולם שלי. אל תעשו מזה סיפור כזה
גדול, כי זה ממש לא כזה, אני לא  מצפה למחמאות, להתחנפויות,
למתנות. להערות- אולי כן ואולי לא.
תחזיקו חזק במעקה, כי לא יציב שם, מתנדנד מצד לצד, לא קבוע ולא
החלטי.
אתם תחת השפעה חזקה מאוד של חומרים, אז תעזרו בחברים, הם יגלו
לכם פרטים שלא ידעתם.
תאמצו ללבכם את האורות. הם חזקים מאי פעם.
תחזיקו חזק, אנחנו בבלבול, אין החלטה. אז אתה בא?

לא כדאי לכם להיכנס לתוך זה, שם חשוך ואפל, לא מובן, בהחלט לא
מוכר, זר ומרוחק, מפחיד, לפעמים קצת מצחיק, עצוב- תמיד
בדיכאון. האור הוא ורוד, והקירות שם שחורים. המוזיקה של שנות
השמונים חלושה ומאופקת. המקשים מסודרים לפי האלף - בית. ממש
גיהנום.

תבוא, יהיה סבבה, טרנסים בלאגנים, אנשים. מוזיקה רועשת של שנות
האלפיים- יהיו סמים, אלכוהול הקירות בצבע כסף חזק, מטאלי, יהיה
מגניב, מפחיד, לוהט, תבוא יהיה כייף.

זהירות ! הכניסה אסורה !
אתה עלול ליפול הטייס לא ממש מאופס, הוא קצת שיכור מהחיים,
נהנה עם אנשים.
אתה עלול לחטוף הלם, אומנם לא חשמלי, אבל בהחלט הלם אנושי. מה
שקורה שם זה לא ממש אני, או שאולי דווקא כן ?
אמרתי לכם הוא לא ממש מאופס, כדאי שתחכו עוד כמה שנים, ואז
תבואו לבקר, יהיה כייף, ממש סבבה, אבל כדאי שנדחה את זה
לבנתיים ; הכניסה אסורה !