|
טל רז / על מפתן דלתך עמדת |
על מפתן דלתך עמדת
שיערך פגש את קרני השמש
ועינייך נצצו מדמעות של אושר
המחכות להשתחרר מכבלי גופך
בנך חזר מן הקרב הארור
והוא כבר לא היה בנך
בנך בכה מריח העופרת שדבק בו
אך שמחת לראותו
אכלתם שניכם סעודה ראשונה
חיוך מילא את פנייך
המחשבה שילדך שרד
ובשבילך הכל נגמר
אך שום רעש לא פילח את השתיקה
כי עם חזרתו לא מצא מילים
כי בנך חי בביתך
אך מת, במלחמה. |
|
|
אני לא מבין
בשביל מה לגור
על יד מכתש
רמון, הריי זה
כאילו להגיד
בזיין שלי העולם
אני גר ליד
איזור פגיע
במיוחד ולא אכפת
לי...
הריי נפל שם דבר
לפניי מליונים
על מליונים של
שנים, למה
להתגרות בגורל?
טיפשי ולא
לעניין, נראה לך
שמישהו יגור ליד
בניין התאומים?
או על יד כיכר
רבין? או על יד
הירקון?
אחמד אחמד, פקיד
במשרד הפנים,
מסביר פנים
לאזרחית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.