היא יפה אך מסויגת, רזה אך לא מודה.
לא גבוהה, לא נמוכה, לא נשארת בכיתה בהפסקה.
ביישנית קמעה, אך לתנועת נוער הלכה.
כולם מכירים, לא מכירים, מקרוב לא מבינים.
רודפת אחריו, לא בריצה, לא בתחינה.
היא עם חברותיה מסתובבת אך מהכיתה נמלטת.
רואה טוב, אך לא אותה, אם מקרוב היא מסמיקה.
מסתכלת לא למעלה, לא ישר לכן - למטה.
מילים גסות היא לא אוהבת, מסמיקה, "חצוף" אומרת.
שומרת מפני מכרים, פוגשת הרבה זרים.
מתגוננת, שומרת, נפתחת ושוב נסגרת.
בשיעורים מבינה, לא מתעניינת ולא מעיזה.
מדי פעם מופיעה, מתפוגגת ונעלמת.
לא תמיד היא נחמדה, לא מגעילה אך לא חביבה.
לפעמים דוקרת, לא במחט, במילה צורמת.
לא מתנשאת לגמרי, לא חבויה כל-כך.
לא ראש ישר גבוה, לא גב כפוף כקשת.
ראש לא למטה לא למעלה, בין מושפל ובין מאיר.
גב ישר כסרגל, לא מריקוד ולא מהתעמלות.
כל גופה משקף רגשותיה, מאיר אותם למתבונן.
אם תסתכלו לתוך עיניה תבינו רגשותיה.
תתבלבלו, תשבו כיסא, מסונוורים מאור פניה.