|
סולי מנסה לחצות שמשה
יקיצותיה מתמתחות
עת להתיר יריעות מהגוף
הפרחים בערוגה נתכתמו
במרפסת השקופה שדין בנה
סולי ודין יושבים לקפה
של סולי נטול תקווה
והערב הוא חלון ראווה
לעוברים
סולי בוכה בדמעות צבעי שמן
מנצנצות כמו ויטראז' על השמשות
מחשבת ספרות עם פאי וטרינום
3.17
זה לא מספיק טוב כדי להישאר
מיליוני בקבוקוני זכוכית מתנפצים
לרסיסי מרפסות
סולי אורזת למזוודה דברים שלא היו לה מעולם
האופק מרחק 3 שעות מכאן |
|
|
בתור ילד קטן
תמיד פחדתי
שיעקלו להורים
שלי את הטלויזיה
כי זה מאוד לא
נעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.