מיה פרל / חוף מבטחים |
האופק שממול
ואני,
עומדת בדד על הגבול.
הגלים לוחשים את שמי קוראים לי שאבוא,
נוגעים ולא נוגעים.
משתדלת שלא לאבד את עצמי.
והגלים זועקים
כל-כך כחולים, כל-כך צלולים.
החול הלוהט את רגלי צורב לאט,
והמים כה קרים, והחום בחוף אימים.
ובים יש אנשים ובחוף הם כה מעט
אך במים מסוכן והחוף הוא מבטחים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|