|
אני יושבת מול הדף הריק
מחכה שהמילים יצאו כבר
הרצון כבר את הגרון חונק
מקווה שהכול יסתדר מחר
המילים שם בפנים
מאחוריי דלת כלואות
מסתתרות
אומללות
והן מסרבות לצאת
ואני את הרגשות כבר לא מוצאת
ואותו מחסום ברזל
את מילותיי כובל
ואין שום מפתח
לאותו מן מחסום
לאותה דלת
לאותו המקום
מקום נעול
בתוכו המילים
אני יושבת ומנסה
אך הן עדיין בפנים
הרצון גובר
התחושה איתו
בראשי נובר
מתכלה לאיטו
Words don't come easy to me |
|
|
השמיים הם לא
הגבול - הם בסך
הכל אסימפטוטה
אופקית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.