עידו ניצן / שואה וזכרון |
כבוד עצמי שנרמס, בכי זלעפות.
לבבות שכבו, אושר שהתאדה.
כעת נותרנו מזועזעים וכעוסים.
רוצים לשנות, לעזור, לעשות דבר מה.
אך כבר לא ניתן לעשות.
את הזוועות לא ניתן לנקות, את הזמן לא ניתן להשיב.
דבר אחד נותר לנו לעשות - לזכור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|