פרפר, פרפר, פרפר. אני רוצה להיות פרפר. רק פרפר, זה כל מה
שאני מבקש, כנפיים צבעוניות ומחושים, זה הכל. זה הרבה? פרפר,
פרפר. אני מבטיח להיות פרפר נחמד. כמו באגדות, נכנס לתמונה
בדיוק כשהמצלמה עושה קלוז-אפ על הגיבורה הבוכייה אחרי המפנה
הטראגי. פרפר, פרפר, פרפר. פרפר רגיל, לא עש, סתם פרפר. אני
רוצה לחיות כמו פרפר, למות כמו פרפר, לעשות 'פררר פררר' כמו
פרפר. רק להתפרפר לי קצת בשמש, לשתות צוף, וזהו. זה הכל. ואז
אני מבטיח - אני לא אבקש יותר כלום.
אבל הם לא רוצים לעשות אותי פרפר. הם לא רוצים. הם רק מסתכלים
עליי בעיניים עצובות, במבטים רציניים, פולטים אנחות כואבות
ומפנים את הראש. "רק פרפר," אני מבקש מהם, "רק פרפר. זה הכל,
אני מבטיח. פרפר - ואני אהיה מאושר, מאושר לנצח. באמת," אני
מבקש, אבל הם רק ממשיכים להסתכל. הם מנסים להסביר לי שאני לא
יכול להיות פרפר, שאני לא רוצה להיות פרפר. שזה הכל אצלי בראש.
הם בוכים מולי, כשהם רואים אותי הם בוכים, ואני מחזיק להם את
היד ומסביר להם שגם אני עצוב, ואני רק רוצה להיות פרפר. אני
מסביר להם שבתור בנאדם אני לא מוצלח, אבל אני יודע שאני אהיה
פרפר מצטיין. כשאני אומר להם כזה דבר פתאום נדלקות להם
העיניים. "אז אתה יודע שאתה בנאדם?" הם שואלים בהתלהבות
אין-קץ. "כן, אני יודע, אני לא טיפש," אני עונה בשקט, בכעס.
אבל הם טיפשים, הם מנופפים לי לשלום, ואומרים לי שזה רק
לטובתי, שזאת מחלה, שזאת בעיה, שזאת תקופה, ושיום אחד הכל יהיה
מאחוריי ואני אצחק על זה, צחוק נבוך כזה, כמו שצוחקים על משהו
שהוא רק פדיחה מאוד ארוכה.
אני מסתכל עליהם חזרה, ומתחנן שיניחו לי להיות פרפר. אבל היום
כל אחד שראה את 'בירדי' נהייה גם פסיכואנליסט מומחה. "אנחנו לא
יכולים," הם מתסכלים עליי, וסוגרים אותי בחדרים מרופדים
ועוטפים אותי בכותנות ארוכות ומרגיעים אותי בכדורים וזריקות
ומכות חשמל ושולחים אותי לשבת עם כל מיני פסיכופטים
וסכיזופרנים ורוצחים שהתחמקו מעונש ואנשים זקנים שמזילים על
עצמם ריר.
הם חושבים שאני משוגע. אני שומע איך הם בוגדים ורוצחים ומשקרים
וסובלים וכואבים ואוהבים ושמחים ועייפים ואני רואה איך הם
מדממים וגוססים ומזדיינים ומכייפים ורצים ועובדים ומגדלים
ילדים ומנהלים קריירה ומתווכחים. הם מנסים לפתות אותי ולשכנע
אותי ולדובב אותי, הם מדברים בשקט ולאט ולפעמים נשברים וצועקים
עליי 'פסיכי', 'אידיוט' ו-'מקרה אבוד'. הם שולחים אותי חזרה
לקירות המרופדים ולסורגים ומדברים עליי מאחורי הגב. הם חושבים
שאני משוגע.
אבל אני לא רוצה להילחם ולהרוג ולעבוד להזדיין לאהוב להתחתן
לגדל ילדים ולנהל קריירה (או לנהל ילדים ולגדל קריירה), לנסוע
ולחזור ולכאוב ולאבד ושלכוח ולסבול ולהזדקן ולגסוס ולמות. לא
רוצה להיות אורבני, לא רוצה להרוויח ולגדול. לא רוצה להיות
אפור כמוהם או כמוכם או כמוני. אני לא רוצה שום דבר,
נשבע-מבטיח-בלי-חרטות. אני רק רוצה להיות פרפר.

והם חושבים שאני משוגע.