|
בסוף הדרך נהיה אחרים
כמו ההרים רמים ונישאים
נסיים את דרכנו כחול על חוף הים.
מרגע שהתחלנו לרוץ
נשבה הרוח בפנינו
היא תעצבנו
לבלי היכר מבלי משים
ואנחנו נהיה אחרים.
פנינו יהיו חרושי קמטים
ואיש לא יכירנו,
רק בנו היכולת לדעת
אם נביט במראה
את שהיינו,
אם עודנו.
ולאתר את החוט הדק
אם עובר ביניהם. |
|
|
"כל מי שעומד
מלפניי, מאחוריי
ומשני צדדיי,
הוא העומד".
אחת, שתיים,
שלוש...
ואולי הכוונה
שמישהו/י באמצע,
ולא שלוש, אלא
לפחות ארבעה
זכרים מכל
עבריו/ה
(ואבריו/ה)?
לאלוהים
פתרונים,
ולאלוהות
פתרונות.
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.