|
כמו כוס יין
הנכנעת למים רותחים
אני חוזר אל שברים של זמנים
מתנפץ מחדש
על רצפת החיים
ובכביש כל אדם
רסיסי מוזנחים
והחמה האוהבת
אלי היא נמזגת
שביום היא זורחת
ובלילה נודדת
מאירה על הדרך
שתוכי מפוזר בה
לעצמה שתדרוך
שתרמוס את הקרקע
וחוזר חלילה. |
|
|
אתם חושבים
שכייף לי?
זה עבודה קשה
להיות הנודניק
הראשי של הבמה
טמבל סוף סוף
מבין את תפקידו
באור הזרקורים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.