שחר גן / דממת בוקר |
כשכבר היה אור?
זוכר איך היה יפה?
זוכר את הצללים שנמוגו מהחדר?
אט אט, התעופפו
זוכרת את הריקנות
שעה אחר כך
עם הצללים, נמוגת גם אתה
דממה, שקט כאן
תמיד שקט כאן, בימים.
מוקדש ליפה הפרטית שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|