תומס לסלאו / אני, עצמי |
יושב לי בחדרי, כרגע,
מביט אל המסך, מביט,
נוגע בעכבר, נוגע,
לוחץ על המקשים, לוחץ,
מה? כל חיינו רק מתבססים על פעולות?
ואם אני פסיבי, ואני לא עושה כלום,
כלומר עצלן,
אז זה אומר שאין לי חיים?
בעע, אני כבר לא יודע, לפעמים,
זה נראה כאילו שבאמת אין לי חיים,
רק בזמנים הטובים, אני מתעורר, ומתאוורר,
מתחיל לחיות מחדש, לפעמים באמת,
לא תמיד, רוב זמני, מבלה אני מול המחשב,
שלי,
או, בוקר יום חדש, אני עכשיו קם,
מכין לי קפה, מעשן לי סיגריה,
וממשיך את יומי הלאה, כמו בהתחלה,
יושב לי בחדרי וחושב על עברי ועתידי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|