יום אחד הייתי משועמם...
באמת שחיפשתי מה לעשות, אבל המחשב כבר נמאס עלי, ולנגן, כבר
ניגנתי הכל ומהחברים נמאס לי אז פשוט ישבתי וחשבתי מה לעשות.
מישהו אמר לי פעם שהשעמום הוא המחלה הכי קשה. כי ברגע שאתה
משתעמם אתה עושה דברים שלא הייתה רוצה לעשות במצב שפוי. זה מן
סם כזה, הוא פותח לך דלתות שלא תמיד היית רוצה לפתוח אבל באמת
אותו יום זה היה משהו מיוחד...
אני ילד טוב בסך הכל, באמת, מדי פעם שותה בירה פה בירה שם,
וכשכולם שותים גם אני שותה אבל יודע לשים לעצמי את הגבול אבל
בסמים עוד לא נגעתי, עד אותו היום. זה היה מוזר כי שעה לאחר
מכן מצאתי את עצמי יושב עם איזה חבר רחוק כזה ועוד שני אנשים
שלא הכרתי עד אז וצוחק... אחרי 6 באנגים איך לא תצחק... לא
חשבתי על כלום פשוט צחקתי... ואחרי שכבר כאבה לי הבטן שמתי
דיסקמן על האוזניים ושמעתי מוזיקה... יותר נכון ראיתי
מוזיקה... הכל התחבר צבעים, צלילים, תמונות, ריחות... התאהבתי
בהרגשה.
אחרי שבוע תקף אותי שעמום, לא כמו הקודם, יכולתי למצוא מה
לעשות אם באמת הייתי רוצה אבל לא ממש ניסיתי.. כמובן שבשיחת
טלפון אחת השגתי את מה שבאמת רציתי באותו רגע... עוד כמה רגעים
של הנאה ומצאתי את עצמי עם אותו חבר ועם אותם שני חברים
צוחקים, שומעים מוזיקה ובסוף אוכלים כמו חבורה של מטורפים. לאט
לאט זה הפך להיות הרגל והשעמום הפך להיות סתם תירוץ... הייתי
הולך לאותו חבר גם ביום עמוס כל כך שלמחרת היה לי 2 מבחנים. זה
לא היה משנה לי... רציתי רק לצחוק... להעביר עוד כמה שעות
בסטלה.
בערך אחרי 4 חודשים אחרי אותו יום של שעמום כבר ממש התחברתי
לאותו חבר... הוא הזמין אותי למסיבה שחבר עושה באיזה יער. היה
נשמע לי טוב וגם ככה לא היה לי חשק ולא היה לי עם מי להיות כי
את החברים הקודמים של עזבתי והידידות התרחקו ממני אז הלכתי...
וואלה רקדנו כמו מטורפים! אחרי איזה 6 באנגים שכבר הייתי
בעננים אותו חבר בא אלי ולקח אותי לצד. הוא הוציא מהכיס שני
כדורים אחד כחול ואחד אדום. הלב שלי התחיל לדפוק... ואז הוא
התחיל להסביר... תאמת שלא ממש שמעתי כי הייתה מוזיקה והיה רעש
ולא הייתי מרוכז אבל בתוכי ידעתי מה הם... פחדתי לאבד אותו...
את אותו חבר... הייתי כבר תלוי בו... הייתי צריך אותו כי גם לא
היה לי אף אחד אחר וגם היה לו את מה שאני צריך אז אם אני לא
אקח את אותו כדור אני אצא פארש. בלעתי... ואז בום בום בום אני
מרגיש את המוזיקה חופרת לי חזק בשכל ואני לא שולט על הרגליים
שלי הם זזות... אין עיפות... אין חולשה... רק מרץ... הדם
זורם... נכנס ללב... יוצא... נכנס... יוצא... עובר בידיים,
ברגליים וחם לי ואני צמא... הולך לבר עוד כוס ועוד אחת...
רוקד... שותה... נהניתי.
אחרי חודש הייתה עוד מסיבה... החלטתי ללכת... לקחתי את האוטו
של אימא אספתי את אותו חבר ועוד שניים אחד שהכרתי ואחד לא
ונסענו...
הם צעקו ועשו רעש אבל לי לא היה אכפת... רציתי רק להגיע למסיבה
לרקוד ולדפוק את הראש. המסיבה הייתה סוף הדרך... טראקים
שמביאים בראש משהו חזק לקחתי את אותו חבר לצד ושאלתי אותו אם
יש איזה משהו לארגן לי. אפשר להגיד על אותו "חבר" שהוא ידע
להפתיע אותו... הוא הוציא לי בול... לקחתי שפיץ דחפתי לפה
ורקדתי ובום בום בום... ורוקד...אין עייפות... אין חולשה... רק
מרץ... הדם זורם... נכנס ללב... יוצא... נכנס... יוצא... עובר
בידיים, ברגליים וחם לי אבל ממשיך לרקוד. נהניתי. בדרך חזרה
הביתה הייתי עייף וחלש אבל לא רציתי לתת את האוטו של אימא לאף
אחד... נהגתי כמו מטורף... רק להגיע הביתה... לישון עם הכרית
והשמיכה שלי. ופתאום ב-ו-ם! האוטו נזרק לצד של הכביש... לא
הבנתי מה קרה... ניסיתי לפתוח את הדלת אבל היא לא נפתחה...
הסתובבתי ראיתי את אותו אדם שאני מכיר בוהה בי... חבר שלי לידי
מישש את הראש ואותו אחד שלא הכרתי עם הראש שמוט. נבהלתי... מה
אני הרגתי בן אדם?! לא... זה לא הגיוני... מה הולך פה? והאורות
הכחולים מקיפים את האוטו. מה קורה פה... ואורות אדומים פתאום
מגיעים. הם הוציאו אותו... יצאתי מזה במזל... משאית שעברה לפני
יצאה אשמה בתאונה מפי עדי ראיה. אבל מה אני יגיד לאימא? ת'אמת
שלא היה אכפת לי...  למחרת התקשרתי לאותו חבר והוא אמר שהוא
עסוק... הבנתי שאני לא יכול לפתח תלות באותו חבר ואני חייב
לארגן את עצמי. עשיתי כמה טלפונים לאנשים שהכרתי.. היה לי כסף
כי לא מזמן הייתה יומולדת ואימא אבא סבא וסבתא נתנו לי קצת
כסף..נפגשנו,הם הציעו לי גם כמה כדורים: פרפרים, טווטי, סמיילי
וכמה בולים שאמרו שהם הביאו מהודו אז למה לא?! לקחתי את שלי,
הם את שלהם והייתי מאושר עד הגג. הלכתי הביתה ובדקתי את
החומר....
לא סתם אומרים ששמועות מתפשטות מהר כי באותו יום קיבלתי טלפון
מאיזה חבר רחוק ושאל אותי אם יש לי איזה משהו לארגן לו.. עכשיו
מדובר כבר בסחר.. עכשיו זה לא סתם... נתתי לו... למחרת היו עוד
2 טלפונים...  ואחרי יומיים עוד שניים. זה היה כסף טוב... זה
הלך טוב... הייתי עשיר פתאום אחרי חודש.. הייתי נפגש עם הספקים
שלי פעם בשבוע. ואימא ואבא היו שואלים... מי אלה החברים החדשים
האלה.. (ואני לא צריך לספר לכם איך סטלנים נראים)
ביום שישי בבוקר... ב -5 וחצי דפיקות בדלת
בום בום בום! אבא ירד ראשון... התעוררתי כששלושה גברים סוסים
בחלפיות עומדים מעלי ושואלים אותי אם זה החדר שלי... אמרתי
שכן... הם הראו לי צו חיפש והתחילו להפוך את הכל מהארון למצעים
לרמקולים שהם פירקו לי ואפילו את קופסת הסיגריות הם פתחו והפכו
ושברו את הסיגריות ואת המגירות: ראשונה, שנייה ושלישית...
זהו... זה היה הסוף... הם מצאו הכל... אמא ואבא היו המומים...
הם לקחו אותי לתחנה... היה משפט... והיום אני כבר 5 חודשים
בכלא... יש לי רק עוד שנה ו -7 חודשים להיות פה...
אכזבתי את כולם...