וואלה...? אני כבר לא יודעת מה אני רוצה... חשבתי הרבה. חשבתי
הרבה על להפסיק כי זה פוגע. חשבתי הרבה לקחת כי זה מקל עליי.
אבל אני עדיין לא יודעת למה אני עושה את זה!
אולי כי קשה לי ליראות אותו עם אחרת...? או שאולי כי אני לא
מסוגלת לדבר איתו בטלפון מבלי לדמיין אותנו ביחד...? אבל אם
חושבים ככה אז כנראה זה בגלל שאני מאוהבת בו.
מה לא עושים בשביל האהבה המטופשת הזאת... היום למשל חשבתי עליו
כל כך הרבה וכמה אני מוכנה ללכת בשבילו, ופשוט הגעתי למסקנה
שאני מסוגלת ללכת בשבילו עד סוף העולם!
אני יהפוך עולמות כדיי שהוא ירגיש טוב! אני יקטוף את הכוכבים
כדי שהוא יראה שיש עוד דברים יפים בעולם הזה! אני ישלים לו כל
מילה במשפט שיוצא לו מהפה המושלם שלו!
קשה לי ככה.. קשה לי ככה איתו... אנחנו מדברים המון, אנחנו
מדברים על הכול, אנחנו מדברים על חברה שלו, אבל אני לא אומרת
לו שזה מפריע לי כי עם אני יגיד לו אז אנחנו נתרחק... ואני לא
רוצה! כי רק ככה אני קרובה אליו... אם אני יגיד לו משהו או
מספיק איזה רמז קטן הכול יתפרק לרסיסים כמו הנשמה שלי. התחלתי
לינוק את השמחה שלי בגללך! התחלתי להיות אובססיבית! חברות שלי
אומרות שכשאני מגיע למצב של אובססיות זה כבר לא טוב. אבל אני
לא רואה כבר את ההבדל בין טוב או רע... אני רואה אותו הדבר כל
הזמן. התחלתי להזניח את חברותיי בגללו, אבל מה רע בזה?! מה?!
אז אני התרחקי מהן קצת.. לקחתי מרחק - מי אמר שלהתרחק זה לא
טוב...?
אני יושבת עכשיו מביטה בתמונותייך. קשה לי ליראות אותך באמת
שקשה. אני ניסיתי את הכול כדיי לצאת מהאובססיה הזאת עלייך. אין
דבר שלא ניסיתי!! יצאתי עם בנים אחרים. ניסיתי עולמות אחרים,
חוויתי חוויות אחרות, כבר שכבתי עם גברים אחרים, והכול כדיי
שאתה במיוחד אתה תצא לי מהראש, מהלב, מהנשמה! פשוט נימאס לי
ממך!
אני לא יסבול את זה יותר, אני חייבת לסיים עם זה, אני חייבת
לסיים עם הכול.