|
ואני עדיין זוכר
איך הייתי גורם לך לצחוק
עדיין זוכר
רגעים מתוקים
של חום, אהבה, נשיקה
מגע אין סופי
את אותה הרגשה,שהעולם נעצר רק בשבילנו
ושהעתיד של שנינו שזור לו יחדיו
ואני עדיין זוכר
את הפעם הראשונה
חיוך ביישני,שתיקה מביכה
אושר עילאי ,תשוקה שלא נגמרת
ליטפתי אותך
ולחשתי ברעד
"את האחת"
ואני עדיין זוכר
את ההרגשה להתעורר לצידך
לנשק את שפתייך ברכות
שהשמש מלטפת ברוגע
וציוץ ציפורים חרישי
מנעים את הבוקר
והרגשנו על גג העולם
ואני עדיין זוכר
שיחות ארוכות
שעות בטלפון
רק אני - ואת
מדברים אל תוך הלילה
מדברים אהבה
ואני עדיין זוכר
איך אמרת שלום
ועזבת
ורק זכרונות קטנים
מתוקים
מלטפים
נשארו לי ממך
אני עדיין זוכר
איך הייתי גורם לך לצחוק |
|
|
אני לא מבין
בשביל מה לגור
על יד מכתש
רמון, הריי זה
כאילו להגיד
בזיין שלי העולם
אני גר ליד
איזור פגיע
במיוחד ולא אכפת
לי...
הריי נפל שם דבר
לפניי מליונים
על מליונים של
שנים, למה
להתגרות בגורל?
טיפשי ולא
לעניין, נראה לך
שמישהו יגור ליד
בניין התאומים?
או על יד כיכר
רבין? או על יד
הירקון?
אחמד אחמד, פקיד
במשרד הפנים,
מסביר פנים
לאזרחית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.