הידיים שלי קרות ולא משנה מה אני מנסה לעשות, הן נשארות קרות.
ידיים קרות מעידות על לב חם.
והלב שלי חם וקר, ביחד... כמו במצרים, במכת ברד, כשברד ואש
ירדו ביחד מהשמיים, והברד לא נמס והאש לא כבתה.
אני חושבת שצריך להיות דבר אלוהי בהרגשה שכזו
של חום וקור ביחד.
וקר לי, אני רוצה אותך קרוב לידי
גע בי
חמם אותי
בגוף שלי, עמוק... איפשהו חייב להיות תנור, איזושהי להבה
שהבערת בי.
ליבי בוער ואני איני נאכלת.
חם לי, אני מרגישה אותך קרוב גם כשאתה לא לצדי.
אני מרגישה אותך בפעימות ליבי, בנשימותי.
חבק אותי
תן לי להרגיש אותך
בתוכי.
שאדע כי אתה, אתה ואני, אני.
ביחד.
תן לי להרגיש אותך.
הרשה לי
להיות לך
אישה.
מאהבת.
שתאהב אותך
בכל גופה.
ונפשי יוצאת מגופי -
אלייך.
לשכון בליבך
מקדש אהבתי. |