|
כמה חבל
שהמחר כבר
איננו אתמול
והיום לא אחכה
למחר.
זעם מר
בלב שבור
מפסיפס הזמן
אשר לא חדל
את הכאב להשתיק.
לאהוב בלי לחשוב,
בידך לאחוז,
לחלום שלאהבה אין סוף
והלב מזמר בפשטות
"היצמד אלי אהוב!"
19/10/03 |
|
|
ואז באים לי
ילדים ומחלקים
לי ציונים...
לאן הגענו? אני,
שהמצאתי את
הקמפיינים הכי
גדולים בתבל:
התנ"ך, מעמד
הר-סיני, הנצרות
ובודהה. באים
אלי ילדים
ואומרים לי שאני
בסדר.
איפה המיליון
דולר שהבטיחו
לי? איפה
הקוסיות
הבלונדיניות עם
החזה הגדול?
הקופירייטר של
אלוהים ממורמר
(ומיכלי לא
בלונדינית, אז
זה לא נחשב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.