בצריף עלוב, נטוש,
ברחנו אל החופש.
דרך מושלגת,
דרך מפותלת.
ריח הלימון,
ניגן צלילים ברטט,
עץ בשלכת,
אבן לוחשת.

מתגנבים, מתקרבים למקום,
גדר שהחלידה, אותנו הכניסה,
לארץ בלי גבולות,
ארץ בלי שאלות,
ארץ אהבות.

ושמה צריף יתום,
פיזר נרות בחרש.
הדליק מנגינות,
העניק חלומות.
ארץ בלי גבולות,
ניפצה את המסגרת.
הגשימה תפילות,
חיברה לבבות.

ושם בצריף ההוא,
ציוו חיות הטרף:
"לא עוד מלחמות,
שרים כאן אהבות!"

מתגנבים, מתקרבים למקום,
גדר שהחלידה, אותנו הכניסה,
לארץ בלי גבולות,
ארץ בלי שאלות,
ארץ אהבות.