הזמן לא זז,
המחוגים נסוגים לאחור
במרומים, הקשת
נצבעה בגוונים של שחור.
המטר נופל ונשבר,
נאגר במורד הרחובות
ומכיל בתוכו עכבות
של יזע ודם ודמעות.
ואם נשאבתי אל תוך אפלה
אז אקווה שיש אור שקורא לי,
את הדרך החוצה יראה לי,
ואתפלל עתה
שהאור הוא אתה.
ואם אין מחיר לרגש
אז אשלם באויר שנגמר לי,
בקמצוץ האושר שנותר לי
ובחיים שמהם כבר נשבר לי
כשאיבדתי אותך.
אור בוהק, כוכב נופל,
אני נושאת משאלה
והתקוות שתליתי בזו האחת
התרסקו עם הנפילה.
הכאב משפיע כמו סם
ואני נכנעת לדממה
והחמצן שניסיתי לקלוט
כבר שרף בי את הנשמה.
ואם נפלתי לבור של פחדים
ואם יש למעלה מישהו שמקשיב לי
וצופה בי, ומכאיב לי,
אז למה אינך משיב לי מענה?
ואם אין מחיר לרגש
אז אשלם באויר שנגמר לי,
בקמצוץ האושר שנותר לי
ובחיים שמהם כבר נשבר לי
כשאיבדתי אותך.
אז אצרח בשתיקתי
ואכריז בדמעותיי
שאין אף אחד שמקשיב לי
כשאני בוכה
שסבלתי די,
ובטרם ארד על ברכיי
ואקרע את בגדיי מעליי
אלחש מילותיי באוזנך -
אקריב את כולי בשבילך
רק כדי שתחזור אליי.
ואם אין מחיר לרגש
אז אשלם באויר שנגמר לי,
בקמצוץ האושר שנותר לי
ובחיים שמהם כבר נשבר לי
כשאיבדתי אותך. |
