כאב, דאגה, בלבול, פחד.
כן. פחד מן הלא נודע, פחד מן האקט שיתרחש בעוד מספר דקות.
שקילת מילים כבדה, לא, אסור שהצד האחר יפגע כל כך.
התעלמות, קנאה, ריחוק, כעס, בקשות קטנות לעזרה, הכל התאדה
באוויר הקר בדרך לפסי הרכבת.
יחסי פוגע פגוע, חשיבה. לא פעם ולא פעמיים- חשיבה אין סופית
במטרה להבין את הלא נודע ולהפרידו מן הנודע [ויש הקוראים לזה
הכחשה]
למה לחשוב כל כך הרבה, לא חבל על המוח?
טיק טיק טיק טק, הכל קורה בקצב אחיד.
אחרי המצמוץ האחרון הכל פתאום השתנה, שום דבר לא נשאר אותו
הדבר.
העולם רץ בקצב מהיר, אבל אני כאן. אני עומדת.. .
מישהו מוכן להסביר לי למה אני לא מתקדמת?
שקועה בעבר ולא ממהרת לשום מקום, זה לא בסדר!
צריך לרוץ ולמהר, אחרת הכל ייגמר ושום דבר לא יישאר!
"כשהלב בוכה הנפש זועקת"! אז למה לא שומעים אותה?
למה לא שומעים אותי?
מה? ממתי הפסקתי להיות בן אדם?
ותבוא הדממה, עוטפת את לילה.
|
