גל הרפז / אגדה מכושפת |
על מקדש עתיק יומין
נישא משמש עד שמיים
בפתחו שני עמודים
סומק האש וכחול המים
אדירי עוצמה ועומק ים
כסערה שבשיאה נותרה מרוח
בדממה קפואת אדם
הנה כחץ,
הם נשלחים איתה
לגעת בחולמים כולם
לחוש באור פניה
את הכאב שבליבם
טירוף הקודש והחול
ערבוב עוזו של האדום עם הכחול
כסערת חיים שבשיאה
נותרה מוחצת וקפואה
והיא קוראת איתה לשם
את כוחם
של החולמים כולם
ומותירה בהם שממה
לא יכלו עוד לחומה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|