מטר שמונים ושלוש הפרידו ביננו.
מרחק כה קצר שאיכשהו ידעתי שאף פעם לא אצליח לעבור.
שלחתי את אצבעותיי החוששות אך כל שהצלחתי להשיג היה מגע קט או
ליטוף רך.
מטר שמונים ושלוש הפרידו ביננו.
ואפילו הנשיקות שהפרחתי לעברך, שהיו כה צעירות ובלתי-מנוסות,
חזרו אליי בריצה עוד לפני שהספיקו לעבור את אמצע הדרך.
מטר שמונים ושלוש הפרידו ביננו.
קראו לו אבי, ואת אמרת שאת מצטערת אבל זה פשוט קרה.
אמרת שהוא חכם
ונחמד,
ואדיב,
ומתוק,
וחביב,
וגם אני אם הייתי מכיר אותו,
הייתי לומד לאהוב אותו.
אבל אני יודע שבלי הנעליים הוא בקושי מגרד את המטר שמונים.