איפה הייתי כל השנים ?
כי יש לי חיים בריבוא מובנים
כור אטומי שלי עצמאי לחלוטין
חיים ששורדים, את עצמם מניעים.
ללא קהלים, בלי קשב צופים,
מוקפים בחומה, מסתגרים, חסומים,
כאדמת המדבר מתנכרת לזר
יבלת על כף, רעלה על פנים
את הנוף שבפנים לא תתרום לנסיכים
את הימים צובע
בגוון שלא מעלמא הדין.

שם מעבר לקיר, בגן הנסתר
שהדרך אליו שורטטה בספרים
מסקלת, משקה, בלי שפה, כמו טרזן,
אין עזרה, אין מילים, ורק לחש הדם.
כשפחה עתיקה דורכת קוצים
בכף יתומה מסוליה, בפצעים,
לכאן סינדרלה, בואו העכברים
נבנה את הבית בלי טובות של זרים.
והילדה איילת, עם שמשיה כחלחלת
תמיד ברוכה בשער, והיא   כאן מטיילת.

פה אנו חיים בשלושה מימדים
עם בתים ורכוש ונכסים מצטברים
במלוא השקיפות וקרקע מוצקה
ברוך בורא עולם שנתן לנו המחשבה
נתן את הספירות, נתן העולמות
ונשמה לשוטט בהם ללא מוסרות
הכל מצוי בשפע ואין מחסור
תלונה יש רק אחת -   הכל באור
ולכל אחד העניק מלכות שלו בפנים
ואין מכניס ואין מוציא ואין שותפים.
בוראת עולמות גם אני, כמוני כאלקים,
הוא אחד, אני אחת, בלי שותפים.