השקיעה ורודה
שמיים, חוף וגדה
בחול אני יושבת
על מה שקרה אתמול
חושבת
עדיין מרגישה את אותה צביטה
צביטת הכאב
שעוד נשארה מאתמול
ועצוב
הים כל כך רטוב
כאילו מלא בדמעותיי
שבכיתי
וכואב לי
אםילו רק להזכר
הלב נשבר
כבר מאוחר
דואגים
במים הדגים
שטים
דואגים
שמא הים יעלה על גדותיו
בדמעותיי
סדר עולם
לא הופר
אז איך זה שאני פה
בוכה, שבורה
והעולם עדיין מתנהל כסדרו
איך הים לא מתמלא על גדותיו
איך אני פה
קטנה,
בודדה,
ושום דבר לא השתנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.