בשתיקתך התמונות מדברות
לא נותנות מנוח לנפשך
בדממתן כזכרונות מתגרות
וצורמות את כל גופך
שוברת שתיקתך בדמעה הקרה
כי מדמם בך לבך הכואב
לא מאמינה לרוע הגזירה
כי נפל, הוא חלל בשבי האויב
וכאב נחמתך ניצב בנשמה
בעוזבך את הבנות בצריחים
כששורשיה של אמא אדמה
עוטפים למטה את התכריכים
בשתיקתך הקירות רועדים
ולובנם מחשיך כתהום
בדממתם ניצבים כשרידים
לדמעות של אח ותאום
שוברת שתיקתך בדמעה הקרה
כי מדמם בך לבך הכואב
לא מאמינה לרוע הגזירה
כי נפל, הוא חלל בשבי האויב
וכאב נחמתך ניצב בנשמה
בעוזבך את הבנות בצריחים
כששורשיה של אמא אדמה
עוטפים למטה את התכריכים |
